מקסיקו סיטי היא מטרופולין ענק ואחת הערים הגדולות בעולם. לעניות דעתי, זו העיר המרשימה ביותר באמריקה הלטינית. העיר הנמצאת בגובה 2240 מטר, מוקפת בהרי געש , שוכנת במקום שהיה מוצף בעבר עלי ידי אגם טסקוקו (Texcoco) . העיר המודרנית שוכנת על חורבותיה של טנוצ'טיטלאן בירת האצטקים.
בלב המרכז ההיסטורי (Centro Historico) של העיר נמצאת כיכר הסוקאלו (ZOCALO), הענקית, שדגל מקסיקו הענק מתנוסס במרכזה. ובמרכזו, העיט האצטקי האוחז נחש בפיו כך זיהו האצטקים היכן להקים את בירתם.
בצפון הכיכר, ניצבת כיום הקתדרלה של העיר, על חורבותיו של המקדש האצטקי החרב. זו נחשבת לגדולה בקתדרלות של אמריקה הלטינית. הכנסייה נבנתה במאה ה-16 ושוב במאה ה-18. בעקבות שקיעתה האטית לתוך האגם עליו העיר בנויה, נמשכות העבודות בכנסייה ובמרכז ההיסטורי כולו עד היום הזה. מהנדסי העיר מחדירים רגליות בטון לתחתית האגם כמו תוספת זרועות הידראוליות שעשויות למנוע הרס בעת רעידות אדמה.
ברחבה אשר אל מול המקדש, מחוללים צעירים מקסיקנים הלבושים אזור חלציים מעור, מגנים מקושטים וחניתות בידיהם ולעתים כתר נוצות צבעוניות לראשם. הם רוקדים ומתופפים בקצב מונוטוני בשמש הקופחת. מנסים להחיות את המוסיקה והריקוד של אבותיהם. לטענתם, קצב התופים לא פסק מאז ימי האצטקים והם מחדשים את הפולחן, כדי שהשמש תוסיף לזרוח, כדי שהדורות הבאים לא ישכחו. לצידם מרפאים עממיים בעשן ובעלי בזילוקום...
ארמון הנשיאות הקולוניאלי נבנה בדיוק על ארמונו של מוטקסומה, המלך האצטקי האחרון. מעל מדרגות הכניסה צייר דייגו ריברה (Diego Rivera) את אחד מציוריו המרשימים ביותר "ההיסטוריה של מקסיקו". בגאוניותו הרבה השכיל לצבוע , בצבעים עזים את סיפור עמו מהתקופה האצטקית, דרך הכיבוש הספרדי, מלחמות השחרור, המהפכה המקסיקנית של תחילת המאה וזעקת העם והאינדיאנים הנאנקים תחת העול. הוא משלב בציור מסרים חתרניים, אנטי קפיטליסטיים.
מכיכר הסוקאלו אפשר לצעוד מערבה לאורך רחוב מדרו (CALLE MADERO ניצבות חנויות תכשיטים רבות ומסעדות קטנות. ניצבים לרחוב זה, מדרחובים רבים ובהם ברים, מסעדות ובתי קפה ברחוב כנסיות מעניינות ובתים היסטוריים כמו ארמונו של איטורבידה (ITURBIDE), נשיאה הראשון של מקסיקו העצמאית. בהמשך הרחוב בית אריחי הקרמיקה הכחולים (AZULEJOS) מן המאה ה - 16 . לא הרחק משם ניצב ארמון האומניות היפות (Palacio de Bellas Artes). המבנה שנבנה בתחילת המאה ה – 20, בנוי שיש קררה לבן מאיטליה ומעוצב בסגנון האר דקו (Art Deco).
מכאן נמשכת מערבה שדרה גדולה, שדרת הרפורמה (Paseo de la Reforma), שבה מונומנטים רבים זו רק ההתחלה. עוד לא דיברנו על על שכונת COYOACAN ובה ביתה של הציירת פרידה קאלו, לא על הטורטיות המופלאות ואי אפשר בלי המוזיאון הארכאולוגי והאנתרופולוגי שבגבעת צ'פולטפק (Chapultepec), שנחשב לאחד המוזיאונים המרשימים בעולם.
כאשר קלאודיה שיינבויים ( היהודיה!!) הייתה , עד לאחרונה ראשת העיר מקסיקו סיטי , מספר התושבים במקסיקו גדל משמעותית ומגיע לכ-23.3 מיליון נפש.
ישראלים שמכירים את מקסיקו מתוך הדימוי ההוליוודי שלה בטוחים שמדובר במדינה ענייה עם תרבות של עולם שלישי. כשהם מגיעים למקסיקו סיטי הם מבינים את גודל הטעות. לצד כל הבעיות האמיתיות שהמדינה סובלת מהן, עיר הבירה מציגה לתייר את הפנים האחרות של המדינה: מטרופולין עצום בגדלו שכולל מאות מוזיאונים, תיאטראות, שכיות חמדה אדריכליות, פינות חמד קסומות וכמובן שפע קולינארי עצום..
שדרות הרפורמה בעיר מקסיקו סיטי
שדרות הרפורמה בעיר מקסיקו סיטי (Paseo de la Reforma) מעידות ששליטי העיר בעבר הועידו אופי אחר, אירופי, למקסיקו סיטי. שלטונו קצר הימים של המלך ההאבסבורגי מקסימיליאן בשנות השישים של המאה ה־19 הביא להקמתן של השדרות הרחבות שנועדו להיות השאנז אליזה של העיר. את בתי העשירים הגדולים והאלגנטיים החליפו במרוצת השנים בנייני משרדים מודרניים. למרות השינוי, שדרות הרפורמה, המחברות בין האזור הקולוניאלי לחלק המודרני של העיר, הן עדיין אחד הצירים היפים בעיר.
במקסיקו סיטי יש יותר מ-23 מיליון תושבים, והיא אחת הערים המאוכלסות בעולם, אם לא המאוכלסת ביותר. העיר התפתחה אורבנית רק במהלך המאה העשרים, כאשר זרם גדול של מהגרים נדד אליה מן הכפרים בעקבות מלחמת האזרחים של 1910. עם תהליכי התיעוש המסיבי של שנות הארבעים והחמישים, ובעיקר בזמן הפריחה הכלכלית של ייצוא הדלק, גבר קצב העיור והעיר החלה מתפשטת לערים הקטנות יותר שבעמק, עד שבלעה אותן והפכה אותן לשכונות בתוכה.
פסל מלאך העצמאות, שהוקם בשנת 1910, ניצב בעיר מקסיקו סיטי בשדרות הרפורמה כסמל של חירות מקסיקו
בית הדואר המרכזי , מקסיקו סיטי , נבנה בשנת 1912
הגן הציבורי הזה עתיר הפסלים הוא למעשה שדרה ארוכה מאד להולכי רגל שיחד עם נתיבי תחבורה משני צידה יוצרים את שדרת הרפורמה המפורסמת של מקסיקו סיטי, שנמנית עם השדרות המפורסמות בעולם
קתדרלת מטרופולין מקסיקו סיטי
קתדרלה מרשימה זו, שנבנתה לאורך למעלה מ-200 שנה, היא אחת הקתדרלות הגדולות ביותר ביבשת אמריקה. היא משלבת סגנונות אדריכליים שונים, ביניהם גותי, בארוק ונאו-קלאסי.
ארמון צ'פולטפק
כמעט מאה שנה נמשכה הקמת המבנה המרהיב הזה, שנמצא בראש גבעה הנושאת את אותו שם. כאן היה משכנם של קיסרי מקסיקו המוקדמת – כולם נצרים של משפחות מלוכה אירופאיות שהשתתפו בכיבוש אמריקה לאחר הספרדים. הבנאים הראשונים הגיעו למקום לקראת סוף המאה ה-18 והאחרונים עזבו אותו בסוף המאה ה-19. בשלב זה הבין הדייר הראשי, הקיסר מקסימיליאן, כי הדבר הנכון לעשות הוא למתוח מהטירה שדרה רחבה בסגנון השאנס אליזה, וכך נולדה שדרת הרפורמה. הטירה מוקפת בגנים מטופחים שכמעט כולם מספקים נקודות תצפית מרהיבות על העיר שמתחת.
פארק צ'פולטק
צ'פולטפק ( Chapultepec) הוא פארק במקסיקו סיטי. הפארק משתרע על פני שטח של 6.8 קמ"ר והוא הגדול ביותר באמריקה הלטינית. אחד מייעודיו של פארק צ'פולטפק הוא לשמש כאזור אקולוגי ו"ריאה ירוקה" למקסיקו סיטי. אזור צ'פולטפק שימש בתקופה הפרה קולומביאנית כמקום התבודדות לשליטים האצטקים, ומאוחר יותר הוקמה במקום טירת צ'פולטפק אשר שימשה כמקום מגוריהם של ראשי המדינה עד שנת 1940, אז הועבר משכן הנשיא ללוס פינוס הנמצא גם כן בפארק צ'פולטפק. הפארק מחולק לשלושה אזורים, כשהאזור הראשון הוא העתיק והמתויר ביותר וכולל בתוכו גן חיות, את המוזיאון הלאומי לאנתרופולוגיה ואת מוזיאון רופינו טמאיו. מדי שנה מבקרים בצ'פולטפק כ-15 מיליון מבקרים.
המוזיאון הלאומי לאנתרופולוגיה (Museo Nacional de Antropología)
המוזיאון הלאומי לאנתרופולוגיה (MNA) הינו מוזיאון לאומי במקסיקו, והמוזיאון אליו מגיעים מספר המבקרים הגבוה ביותר במדינה. המוזיאון ממוקם בין הרחובות "Paseo de la Reforma" ו-"Calle Mahatma Gandhi" בתוך פארק צ'פולטפק במקסיקו סיטי. המוזיאון מכיל ממצאים ארכאולוגים ואנתרופולוגים חשובים מהמורשת הפרה-קולומביאנית של מקסיקו, כמו אבן השמש (Piedra del Sol או אבן לוח השנה האצטקי) ופסל אצטקי מהמאה ה- 16 של שוצ'יפילי (Xochipilli).
ארמון האמנויות היפות
Palacio de Bellas Artes
"פלסיו דה בלאס ארטס" (ארמון האמנויות היפות) הוא המרכז התרבותי החשוב ביותר במקסיקו סיטי, כמו גם בשאר חלקי מקסיקו. הוא ממוקם בצד המערבי של המרכז ההסטורי של מקסיקו סיטי סמוך לאלאמדה סנטרל פארק. סגנון חיצוניות המבנה הוא בעיקר ניאוקלסי וארט נובו, ואילו סגנון פנים המבנה הוא בעיקר ארט דקו. הארמון ידוע בעיקר בזכות ציורי הקיר שבו מעשה ידי דייגו ריברה, סיקיירוס ואחרים, כמו גם בזכות התערוכות הרבות ומופעי התיאטרון שהוא מארח, לרבות הבלט פולקלוריקו דה מקסיקו.
מוזיאון ה- "פלסיו דה בלאס ארטס" (Museo del Palacio de Bellas Artes) הוא הארגון שמטפל בציורי הקיר ועבודות האמנות האחרות הקבועים שבמבנה, כמו גם מארגן תערוכות מתחלפות. תערוכות אלו מכסות מגוון רחב של אמצעי תקשורת ומציגות יצירות של אמנים מקסיקניים ובינלאומיים, תוך התמקדות באמנים קלסיים ועכשוויים.
המוזיאון הלאומי לארכיטקטורה (Museo Nacional de Arquitectura) שוכן בקומה העליונה של המבנה, מכוסה בגג מזכוכית ומברזל. הוא מכיל תערוכות של אדריכלים מקסיקניים נודעים, הכוללות מודלים, תוכניות ותצלומים של יצירות גדולות. מוזיאון זה גם מארגן תערוכות מתחלפות של אוספיו במבנים אחרים. ישנן גם תערוכות מתחלפות באדריכלות עכשווית.
יצירות של דייגו ריברה במוזיאון
מתחת לפלאזה דה לה רפובליקה ואנדרטה למהפכה, נמצא המוזיאון הלאומי למהפכה, מקום המקיים תערוכת קבע על המאבק המהפכני של 1910, קודמותיו, כמו גם הדמויות החשובות ביותר והיסטוריה של המהפכות במקסיקו
השכונות הצפוניות העניות של העיר מקסיקו קיבלו עדיפות גבוה מבחינת הפיתוח בתקופצה של ראשת עיריית מקסיקו סיטי קלאודיה שיינבויים ( היהודיה!!) . היא דאגה לשכנות האלו במיוחד שם גרים מעל 10 מיליון תושבים ולפני שלוש שנים פתחה עבורם קווי תחבורה ציבורית המבוסיים על רכבל עילי החוצה את כל השכונות הצפוניות ועוצר בתחנות .
הארמון הלאומי
הארמון הלאומי ( Palacio Nacional) הוא מקום מושבה של הממשלה הפדרלית במקסיקו. הוא ממוקם בכיכר המרכזית של מקסיקו סיטי, פלאסה דה לה קונסטיטוסיון. אתר זה היה ארמון עבור המעמד השליט במקסיקו מאז האימפריה האצטקית וחלק ניכר מחומרי הבנייה של הארמון הנוכחי הם מהמקור שהיה שייך למנהיג מוקטסומה השני מהמאה ה-16.
הספרייה המרכזית של UNAM היא הספרייה הראשית של הקמפוס העירוני של האוניברסיטה האוטונומית הלאומית של מקסיקו (UNAM). בניין זה נפתח בשנת 1956 ומחזיק באחד מאוספי הספרים הגדולים במקסיקו הבניין בן 10 הקומות תוכנן על ידי האדריכל חואן או'גורמן.
חזית הבניין מכוסה מפורסמת בפסיפס בעל ארבע צדדים שכותרתו "ייצוג היסטורי של תרבות". גם זה תוכנן ובוצע על ידי או'גורמן. כל צד של הבניין מייצג תקופה שונה בהיסטוריה המקסיקנית: הצפון מתאר את התקופה הפרה-היספנית; הדרום, התקופה הקולוניאלית; החומה המזרחית, העידן המודרני; ...
מלון גראן הוטל סיודד דה מקסיקו
מלון גראן הוטל סיודד דה מקסיקו, שנבנה במקור בין השנים 1895 ו-1899 כמרכז מסחרי, הוא כיום מלון גראנד הוטל ההיסטורי של מקסיקו סיטי. החלל הפנימי המרכזי, עם תקרת הזכוכית הצבעונית בעצוב המקורי של טיפאני, הוא דוגמה מצוינת לעיצוב ארט נובו, ונחשב לאחד הבניינים המשובחים ביותר בבירת המדינה.
