לחיות בכפר בסנגל , מסע אתנוגראפי למדינה מרתקת באפריקה (חלק ב')

אודות סנגל

רפובליקת סנגל היא מדינה במערב אפריקה. סנגל גובלת באוקיינוס האטלנטי במערב, במאוריטניה בצפון, במאלי במזרח, ובגינאה וגינאה ביסאו בדרום. גמביה היא מובלעת בתוך תחומי סנגל ושטחה חודר כ-300 ק"מ לתוך שטח סנגל. הרוב המכריע של הסנגלים הם מוסלמים. סנגל קיבלה את עצמאותה מצרפת ב-1960, ולאורך כל שנות קיומה שרר בה משטר יציב.

אוכלוסיית סנגל מונה כ-13 מיליון תושבים.

החקלאות מעסיקה כ-77% מן העובדים אך תורמת רק 18.3% מן התוצר. היא תלויה מאוד בכמות הגשמים ורק בצפון המדינה ובדרומה קיימת השקיה סדירה (מנהר סנגל ונהר קאזאמנס). הגידולים העיקריים הם בוטנים, כותנה, תירס דוחן, ירקות ומשק חי. כן מפותח ענף הדיג.

כמעט שני שליש מאוכלוסיית סנגל מתגוררת בכפרים , במרביתם אין חשמל ולא מים זורמים , ובכל זאת מדובר באנשים שמחים בחלקם, בעלי סולדיריות גבוהה לשכניהם ועם הרבה תקווה לעתיד טוב יותר.

חייה של דיאגורגה בכפר בסנגל

בכל רחבי אפריקה כפרים שלמים התרוקנו מגברים שיצאו לחפש עבודה באירופה ולא חזרו. בהדרגה, נשים רבות החלו להפנים שהן יכולות לשכוח מהכסף שהבעלים והבנים שלהן הבטיחו שישלחו הביתה. בהדרגה הן לקחו לידיהן תפקידים שנחשבו "גבריים", על מנת לפרנס את עצמן ואת משפחותיהן. "כמה גברים מסתכלים עליי בזלזול, אבל אני מתעלמת מהם", אומרת דיאגורגה מכפר בסנגל, "כל מה שחשוב לי זה עבודה קשה".

סנגל היא אחת המדינות שבה תופעת הגברים הנעדרים בולטת במיוחד. בשיאו של גל ההגירה מאפריקה לאירופה, באמצע העשור החולף, היוו הסנגלים נתח גדול במיוחד מהמהגרים האפריקנים שהגיעו לחופי איטליה. אף שגל ההגירה הזה נעשה קטן יותר בגלל התחזקות תופעת הלאומנות בכמה מדינות אירופיות והחמרת חוקי ההגירה בהן, קהילות רבות במערב אפריקה עדיין מתקשות להתמודד עם היעדרם של הגברים שעזבו את בתיהם לפני שנים. חלקם לא יחזרו לעולם. הם מתו בשעה שניסו לחצות את המדבר, או טבעו בים. לפחות 130 בני אדם מקוטיה והכפרים הסמוכים ניספו בשנים האחרונות במשך המסע.

רבים מהמהגרים הסנגלים באירופה באו ממישורים שטופי שמש הסמוכים לקוטיה, במזרח המדינה של סנגל . פרנסת התושבים שם תלויה כמעט לחלוטין בכמה גידולים, אחד מהם בוטנים, שסובלים השנה מבצורת מתמשכת. רבים מהגברים בגילי העבודה הרימו ידיים. ראש הכפר בקוטיה מעריך שכ–200 גברים מ־95 בתי אב, שרבים מהם היו המפרנסים העיקריים, היגרו לאירופה בתוך פחות מדור. החלומות על אירופה מפתים בסנגל. בקוטיה, לצד קבוצות בתי טיט רעועים, ניצבים בתי אבן בעלי שתי קומות, צבועים ומגודרים בחומות בטון. כולם מומנו בכספים ששלחו מהגרים ממעבר לים.

גם דיאגורגה שקלה את האפשרות לבקש נדבות יום אחד כשיצאה לכבס בגדים וגילתה שנגמר לה סבון הכביסה. לא היה לה כסף לקנות עוד סבון, שלא לדבר על שכר הלימוד לבית הספר שבו לומדים ילדיה. "ממי יכולתי לבקש עזרה?", אמרה, "כעסתי על הכל. חשבתי שמוטב שאעשה דברים בכוחות עצמי". היא החליטה לעבוד קשה יותר. היא נעזרה בחמור כדי לחרוש ולהוביל מים מהבאר. בנוסף היא התחילה להרוויח קצת יותר כסף מהיבולים שלה, ופתחה חנות לממכר תה וכריכים. עוברי אורח נעצו בה מבטים והתלחשו. נשים צריכות להישען על צדקה, אמרו לה כמה גברים. אחרים אמרו שהיא לא חזקה מספיק. אחרים הביעו צער על מצבה. לאחרונה דיאגורגה חלתה והיתה צריכה לקנות תרופה בכסף שתכננה לקנות בו מצרכים לחנות שלה.

יום אחד כשבתה בת החמש חזרה מבית הספר עם חשבון על שכר לימוד. החשבון היה על סכום של פחות מדולר, ובכל זאת היא לא היתה יכולה לשלם אותו. "אדבר עם המורה שלך ואגיד לו להתאזר בסבלנות", אמרה לבתה. ואז היא יצאה לעבוד: היא השרתה קטניות לארוחת צהריים והזיעה כשרצה אחרי החמור, מדרבנת אותו למשוך דליי מים מהבאר העמוקה. כמה מהגברים הצעירים המעטים שנותרו בכפר ישבו סמוך לשם, בצל. הם הרימו את ראשיהם והביטו בה עובדת בחום העז. "אני מתפלל שאלוהים יעזור לה", אמר האמידו דיווארה בן ה–19. הם ישבו שם שעות בחוסר מעש, וחלמו בהקיץ על הפלגה לאירופה.

מקור

אם הגעתם עד לכאן נשמח אם בתחתית הדף תשאירו את המייל שלכם על מנת לקבל עדכון כל פעם שאנו מפרסמים סקירה , באחריות על איכות הסקירות , עמי סלנט , עורך הבלוג

מקורות המידע לצילומים

מקור וקרדיט לצילומים – 1

מקור וקרדיט לצילומים - 2

מקור וקרדיט 3

מקור וקרדיט 4

מקור וקרדיט 5