יורט הוא סוג אוהל מסורתי המשמש מספר קבוצות נוודים שונות בערבות מרכז אסיה, והעשוי בדרך כלל מלבד צמר או פרווה המכסה שלד עץ.
שורשיו של היורט במאה העשירית, אז נדדו עמים טורקיים למרכז אסיה, והמפנה העיקרי בשימוש בו החל בזמן הכיבושים של ג'ינגיס חאן,
יורטים מודרניים נמצאים בשימוש בצפון אמריקה ובמידה פחותה גם באירופה, אם כי אלה אימצו בעיקר את צורתו העגולה של היורט המקורי, והם אינם נדמים לו בחומרים מהם הם מיוצרים ובכך שהם מוקמים כמבנים קבועים או קבועים למחצה. יורטים נותרו נפוצים מאוד בטורקיה עד שנות ה -60 וה -70, והם עדיין נמצאים באזורים כפריים של הונגריה
בניגוד לאוהלי היורט המסורתיים של הנוודים המונגוליים האוהלים המיובאים לארץ הם יורטים מודרניים הבנויים מקונסטרוקציה חזקה ויציבה של אלומיניום, ברזל ובמבוקים לדקורציה פנימית, מלבד זאת אוהל היורט מכיל דלת עץ יפה וארבע שכבות של יריעות המספקות לו בידוד ממים, שלג וטמפרטורות חיצוניות.
"אני אוהבת את הצורה המעוגלת ואת הקרבה לטבע, לטוב ולרע", מספרת אביטל גלבע, בת 69, מנחת קבוצות טבע-תרפיה ומטפלת הוליסטית, שמתגוררת ביורט באחד מהיישובים באזור בקעת הנדיב אחרי שנים של נדידה בארץ.
לפני עשור, יורטים שמשמשים כצימרים היו מחזה נדיר ברמת הגולן וגם בנגב, אך כעת הם נפוצים יחסית. "לפני כתשע שנים תכננתי מתחם אירוח אחר לגמרי ואפילו התחלתי בבנייה, אבל אז נתקלתי ביורט בפעם הראשונה, והאווירה שבתה אותי — החלל העגול עם המרכז הגבוה והרכות שלו", מספר עינב מור, הבעלים של מתחם האירוח הליוס ביישוב חד נס שברמת הגולן, שכולל ארבעה יורטים. "
ביורט יש לא רק אווירה אלא גם יתרונות סביבתיים משמעותיים על פני בנייה מסורתית, והם הופכים אותו לאופציה אטרקטיבית עבור מי שמעדיפים בנייה בת קיימא. "זה מבנה שרובו עשוי מחומרים מתכלים, אין כמעט פסולת בניין בתהליך ההקמה, ואנחנו מקפידים לקנות את העצים שאנחנו בונים איתם מיערות גידול חוקיים", מספרת ברית גלעד מחברת יורטיים, יצרנית יורטים ישראלית שפועלת בקיבוץ צבעון בגליל העליון. "בעלויות נמוכות אפשר לייצר מבנה שעמיד לאורך שנים, עם טביעת רגל אקולוגית נמוכה מאוד ביחס למבנה מבטון".
"יורט מודרני בנוי מסבכת קיר, שעשויה מוטות עץ שעוביים תלוי בגודל המבנה", מסבירה גלעד מיורטיים. "הן פרושות באופן אלכסוני, כמו איקסים, ויוצרות את הצורה המעגלית החיצונית. עליהן נחות קורות התקרה. לא צריך תמיכה פנימית, וזו הגאונות של המבנה המונגולי. מעל נמצא העיגול המרכזי, הכתר, שנסמך על סבכת הקיר וקורות התקרה. לחץ שנוצר על ידי כבל, או חבל בבנייה המסורתית, שמחובר לעיגול המרכזי, מחזיק את הכל במקום. זווית המפגש בין הקורות לקיר, והחיבור של הכתר, מייצרים לחץ שתומך בכל המבנה".
היורט המודרני מגיע עם התאמות לישראל - ולא למרכז אסיה. "יש בו שכבת בד פנימית, מעל זה שכבת בידוד ועל הכל זה סוגרת יריעת איטום שהיא עמידה נגד מים", אומרת גלעד. "אם תבני בישראל יורט קלאסי מסורתי, מחופה צמר, הוא יתעפש מהר מאוד. יש כל מיני סוגים של יריעות איטום, חלקן פשוטות, כמו ברזנט, ואחרות שמיועדות לגגות ועמידות לקרני שמש". וסדגת מוסיף: "במקור זה מבנה שנועד להתמודד עם שלג, אבל בארץ דווקא עושים בו חלונות, כדי שיהיה אוורור. בחברות מסורתיות הרצפה מכוסה שטיחים. בארץ, ההעדפה היא לדק עץ".
הייצור והבנייה של יורט הם מהירים מאוד ביחס למבנה קונבנציונלי. "יש ביקוש גדול, ולכן לא מתחייבים לפחות משלושה חודשים", מספרת גלעד על בית המלאכה, שעובדים בו גם בני נוער בסיכון כחלק מתוכנית בשיתוף עם המועצה המקומית, ולומדים עבודה בעץ במסגרת התהליך שהם עוברים. גולת הכותרת עבור רבים היא העלות: סביב 30 אלף שקל עבור יורט של 12 מ"ר, או 150־250 אלף שקל ליורט עם חדר פנימי סגור וחדר רחצה. "יש המון אפשרויות. זה יכול לכלול חדר רחצה פנימי או חיצוני, לשמש כצימר לאירוח, סטודיו לתנועה, או קליניקה", מספרת גלעד. "ככל שיוקר המחיה עולה, הצורך של אנשים בבנייה מהירה וזולה עולה אף הוא. אם את רוצה קליניקה בחצר, במקום להביא פועלים שיעשו יציקות בטון, תוך שבוע יכול לעמוד אצלך יורט", היא אומרת.
ביישובים כפריים סטנדרטיים שמתקיימים בהם גם מגורים אלטרנטיבים, כמו יבנאל, או ביישובים שהסטטוס שלהם מוסדר חלקית כמו כליל, היורטים מוסדרים חלקית או לא מוסדרים כלל.
נועה היימן היא מחלוצות הטרנד המקומי של מגורים ביוּרט – אוהל מונגולי מסורתי. לפני ארבע שנים ארזה את בעלה ואת שני ילדיה ועברה לאימפריה בגודל 60 מ"ר, לא כולל גלריה. "זה כמו לחיות בצימר, רק שלא מדובר בחופשה אלא בחיים עצמם", היא אומרת..
"היום לקחתי לעצמי שבת, כמו שהיו עושים בקיבוצים.במקום לכתוב ולתרגם יצאתי לטיול בשביל העטור סביונים וחמציצים ונכנסתי אל שכנה מקסימה שגרה עם משפחתה ביורט.יורט זה מעניין!ובכל זאת זו רק הפעם השניה בחיים שאני נכנסת.רק להיכנס ליורט שלה היה לעבור לארץ אחרת.בשבילי סביבה פיזית חדשה, בית אחר, הם חווייה.תוך כדי שיחה אני סוקרת כל פינה; אז כאן מנגנים...כאן מבשלים...ושם מרפסת קטנה עם ספה ישנה לשבת ולבהות בעמק המשתרע למטה.מבחינה זו כל בית בכליל הוא ארץ אחרת, לזה אהל אינדיאני קטן ולזה אהל עשוי יריעות כמו בטיבט, לאלה בית-עץ לבן, לזה בקתה חומה.יש מישהו שבנה בית-אבן קטן על ההר ולאחר בית- בוץ גדול בואדי.הטופוגרפיה השונה משפיעה על אופי המגורים.ואז האדם שמולי, מה מעסיק אותו ברגע זה ומה הוא עושה באופן כללי?ברגע שנכנסתי ליורט הבנתי שיש בעיה, אבל בעיה 'מן הטבע':הגבר שבבית חזר מ'מעגל גברים' במערה ואולי נעקץ על ידי יתוש-המערות.צריך לבדוק את זה.באופן כללי מלי זוהר מדריכה יוגה מדיטציה וריקוד .אני שבאתי דוקא להינפש...מהר מאד התחלתי לתכנן יתה יום-כיף בכליל.יום שבו נאפשר לאנשי העיר לטעום מכל הירוק הירוק הזה.אני אתן שירה ומלי ריקוד , גוף-רוח, וכולנו יחד נצא להליכה מדיטטיבית מכאן אל הגבים בנחל שנימלאו גשם...ונחזור עם כחות מחודשים.
מקור וקרדיט : סבינה מסג'
יורט ביישוב כפר ורדים
מקור
Comments