כמה דברים שלא ידעתם אודות הפסל של פרעה השלישי במוזיאון קהיר

הפסל של פרעה המלך רעמסס השלישי, הממוקם במוזיאון קהיר, הוא ייצוג בולט של האומנות והכוח המלכותי של מצרים העתיקה. פרעה השלישי נאבק כל העת עם קשיים מבית ואיומים חיצוניים ולבסוף נרצח בהשראת אחת מנשותיו ובנה .

הפסל, המעוצב מגרניט מחוספס מציג את המיומנות המדהימה של בעלי מלאכה מצריים בעת העתיקה , שבאמצעות כלים בסיסיים בלבד, הפכו את אחד החומרים הקשים ביותר לדמות מלכותית של פרעה המלך. הבחירה בגרניט, חומר הידוע באיכויות העמידות שלו, מסמלת את כוונתו של פרעה רעמסס השלישי להקרין סמכות מתמשכת, ולהבטיח שדמותו תעמוד במבחן הזמן כעדות לכוחו ולהשפעתו.

בפסל, רעמסס השלישי מתואר כשלצדו שני אלים רבי עוצמה: הורוס וסת. הורוס, אל הסדר וההגנה, מייצג את האפוטרופסות והצדק האלוהיים של המלך, בעוד שסת', אל הכאוס וההרס, מסמל את האיומים הקיימים על שלטונו של פרעה המלך. שילוב  זה מדגיש את האיזון הרעוע שניסה רעמסס השלישי לשמור במהלך שלטונו.

נוכחותם של אלים אלו מדגישה את המאבק המתמיד של פרעה השלישי לשמירת היציבות מול אויבים חיצוניים ותסיסה פנימית באותה עת במצרים העתיקה , השילוב בפסלים  מסמלים ומבטאים  את הצורך שלו להראות כי הוא  זוכה להתחזקות  של סמכותו של  פרעה המלך ואת זכותו האלוהית לשלוט.

האלים הורוס (משמאל) וסת (מימין) עומדים משני צדי רעמסס השלישי (1184-1153 לפנה"ס) שנושא את הכתר הלבן של מצרים העתיקה (הדרומית).

 רקע היסטורי

רעמסס  השלישי הוא נחשב לאחרון המלכים המקומיים שהחזיק בסמכות ממשית, ושלט בשנים 1186–1154 לפנה"ס (לפי הכרונולוגיה הגבוהה תקופת שלטונו מתוארכת לשנים 1196–1164 לפנה"ס).

בימי מלכותו, מצרים הותקפה על ידי מספר אויבים, בהם גויי הים, במסגרת המשבר האזורי במרבית המזרח התיכון. כמו כן, החלה התדרדרות כלכלית עזה במצרים, שלבסוף הביאה לקריסת השושלת ה־20, לה השתייך רעמסס.

דוגמה אחת לקשיים כלכליים אלו היא השביתה הראשונה בהיסטוריה האנושית, שהתרחשה בדיר אל-מדינה, כמחאת העובדים שבנו את קברי המלכים על אי-אספקת מזונם.

המציאות הזאת הוכחשה בידי רעמסס ומצבותיו הרבות שתיעדו שגשוג ויציבות, בניסיון לשחזר את תפארת ימי רעמסס השני.

רעמסס השלישי בנה תוספות חשובות למקדשים בלוקסור וכרנך. מקדש קבורתו ומרכזו המנהלי במדינת האבו הוא אחד מהגדולים ומהמשומרים ביותר בכל מצרים, אולם אי-הביטחון של ימי רעמסס השלישי מורגש בכמות הביצורים האדירה שהקיפה את מבניו. על גבי קירות המקדש נמצאו תבליטים וכתובות המתארים את ניצחונו על גויי הים ביניהם הפלשתים, הת'כר, השרדנה וגויי ים נוספים.

בבית שאן התגלה פסל של רעמסס השלישי. הפסל נוצר באזור בית שאן. בפסל המלך יושב על כס מלכותו, חבוש פיאה מעוטרת באוריאנוס (נחש קוברה מלכותי) ולבוש חצאית קצרה. לצווארו ענק חרוזים רחב ולרגליו סנדלים. על כתפיו חקוקים בתוך מסגרת שניים משמותיו.

מקור המידע 

כרוניקה של רצח בן 3,000 שנה

מזימת רצח אכזרית, קנאה בתוך המשפחה, והפלת מנהיג קיים: בדיקות סי־טי ודנ“א אישרו שפרעה רעמסס השלישי נרצח על ידי בנו

מזימת רצח אכזרית, קנאה בתוך המשפחה, והפלת מנהיג קיים. 3,000 שנה אחרי מותו, הטכנולוגיה של המאה ה-21 הצליחה להביא סוף סוף לפתרון חידת מותו המסתורי של פרעה רעמסס השלישי, מלך מצרים, בגיל 65. לפי המחקר החדש, שפורסם בכתב העת הנחשב "בריטיש מדיקל", המלך המצרי נרצח בשיסוף גרונו בסכין, כחלק ממזימה להוריד אותו מכס השלטון ולתפוס את מקומו.

רעמסס השלישי, שמעמדו היה כשל אל, שלט במצרים בין 1186 ל-1155 לפני הספירה ונחשב לאחרון המלכים המקומיים. המומיה שלו התגלתה בסוף המאה ה-19 בעמק המלכים במצרים, וכיום נמצאת במוזיאון המצרי בקהיר. סיפורים קדומים ייחסו את ניסיון הרצח לטיי, אחת מנשותיו של המלך, ובנה הנסיך פנטוורה, שניסו להדיחו מהשלטון כדי להמליך את פנטוורה במקומו. בתעודה בשם פפירוס טורינו מסופר אף על ארבעה משפטים שנערכו להם בחשד לרצח.

הסיפורים, עם זאת, לא אומתו מעולם. על גופתו של המלך לא נמצאו סימנים לסיבת המוות, וגופתו של בנו הנסיך מעולם לא זוהתה בוודאות עד כה. הטכנולוגיה החדשה הפכה את התמונה, כאשר אפשרה את בדיקת צווארו של המלך, שהוסתר על ידי תחבושות בהן נעטפה הגופה כשנחנטה. "אנשים בחנו את גופתו בעבר, אבל לא היתה להם גישה לסריקות הסי-טי שאנחנו עשינו", אמר אלברט זינק, שחקר את המומיה, כחלק ממחקר המכון למומיות ואנשי קרח שבאקדמיה האירופאית בבוזן שבאיטליה. "הופתענו מאוד מהממצאים".

סריקות הסי-טי העלו כי קנה הנשימה של המלך ועורקיו הראשיים נחתכו. כמו כן, נחשף פצע גדול ברוחב של שבעה ס"מ, שמגיע כמעט עד עמוד השדרה שלו. החוקרים לא קבעו בוודאות אם מת מיד לאחר שנפגע או ששרד את ניסיון ההתנקשות, ומת מפצעיו רק מאוחר יותר. קיימת גם אפשרות, שגרונו שוסף לאחר מותו, אך הסבירות לכך אינה גבוהה, שכן זה לא היה הנוהג המקובל. על הגופה נמצא גם קמע המכיל שיקוי שאמור להביא לריפויו. "הם החדירו את הקמע כדי שיחלים בעולם הבא. למצרים הקדמונים היה חשוב מאוד שבעולם הבא הגוף יהיה כמעט מושלם", הוסיף זינק.

באשר לבנו הנסיך, הצליחה בדיקת דנ"א להביא סוף סוף לזיהוי גופתו מתוך הגופות שנמצאו בסמוך לאתר הקבורה - וזו נמצאה במצב חריג: בניגוד לנוהג, איבריו הפנימיים של המת ובכללם המוח שלו לא הוסרו וגופו מולא בעור של עזים. החוקרים מעריכים כי היה זה עונש על כך שהשתתף ברציחתו של אביו. כמו כן, באזור הצוואר נמצאו קפלים שמעידים על חניקה בחבל. בית החזה היה נפוח באופן חריג. חלק מהחוקרים מעריכים כי התאבד או הוצא להורג בתום משפט שנערך לו. "הוא היה חנוט בצורה מאוד מוזרה", אמר זינק, שהופתע ממצב הגופה. "היה לו צבע אדום מוזר וריח מאוד מוזר".

מקור   המידע  , עופר אדרת ( קישור)