מנטון (Menton) העיירה האחרונה בריביירה הצרפתית, בנקודת המפגש עם הגבול האיטלקי היא כולה רוגע, טעם איטלקי, חינניות וקסם. כשאומרים מנטון, אומרים צהוב, גם בגלל פסטיבל הלימון- Citrus Festival, המפורסם והססגוני כל שנה בפברואר, וגם בגלל השמש החמימה שתמיד מלטפת את העיירה בנועם. העיר העתיקה של מנטון, מזמינה אל סמטאותיה הצרות שמתפתלות על המדרון,מציגות בתים בצבעים מתוקים, פסטליים רכים, כביסה מתנופפת, גגות אדמוניים וניחוח ים תיכוני, עד כנסיית סן מישל , בראש הגבעה. בחלק התחתון של מנטון מדרחובים מקורים ומוצלים, שבקרבם שוק יומי של סחורות טריות ומעוררות תיאבון. בשנת 1346, אחרי שנים ארוכות בהן השתייכה מנטון לאימפריה הגנואזית,וספגה את הרוח האיטלית, עברה לידי מונאקו. רק בשנת 1860, אחרי כמה שנים גם תחת חסות סרדיניה, הוכרזה מנטון, יחד עם כל מחוז ניס כחלק רשמי מצרפת מהלך כל הדורות התלהבו מנופה ומזגה של מנטון.
The-old-quarter-of-menton
Comments