הכפרים והחופים של מוזמביק

מוזמביק נמצאת בין שניים מהיעדים הכי מוכרים ומתוירים באפריקה – טנזניה ודרום אפריקה, והאי המרתק מדגסקר נמצא מול חופיה, ועם זאת רק מטיילים מעטים מגיעים אליה, וחבל. למוזמביק יש יותר מ-2,500 ק"מ של חופים, רובם המכריע בתוליים ולא מפותחים, עם חול לבן, דקלים ומים צלולים שבהם שוחים דולפינים ולווייתנים ויש גם שוניות אלמוגים יפות ושלל דגים צבעוניים.

-80 אחוז מהתושבים מתפרנסים מחקלאות פרימיטיבית, ורק כשישה אחוזים מתעשייה, רובם מתגוררים בכפרים, מעטים בערים

המדינה שוכנת בדרום מזרח יבשת אפריקה. המדינה שוכנת בשפלת החוף, כאשר כמחצית משטחה נמצאת בגובה של עד 230 מ' מעל לפני הים. המחצית השנייה, המערבית היא שרשרת הרים (איניינגה) אשר מהווה את גבולה במדינות השכנות מהמערב, זימבבואה, זמביה ומלאווי. המדינה מחולקת לצפון ודרום על ידי נהר הזמבזי. אזור החוף הוא מגוון כאשר חלקו מכוסה בביצות מסביב לערים הגדולות, וחלקו מהווה אזור חוף נעים ונוח לתיירות (חולי), עם תעשיית דיג משגשגת. האקלים במדינה מתחלק בין קיץ גשום וחם, לבין חורף יבש וקר.

אוכלוסיית מוזמביק מונה כ-32 מיליון בני אדם. תוחלת החיים עומדת על כ-62 שנים בממוצע. שיעור הפריון עומד על 4.6 ילדים לאישה.

רקע היסטורי

מהפכת הציפורנים בפורטוגל בשנת 1974 הביאה לקריסת הקולוניאליזם הפורטוגזי. באותה עת ישבו במוזמביק כרבע מיליון תושבים פורטוגזים, חלקם נמלטו ממנה עם קבלת עצמאותה ב-25 ביוני 1975 ורק כ-20,000 בחרו להישאר[11]. תחת הוראה אשר כונתה 24/20 שהוציאה הממשלה החדשה, ניתנו לפורטוגלים אשר בחרו לעזוב את המדינה 24 שעות לבצע זאת, והותר להם לשאת עימם רק 20 ק"ג של מטען ורכושם הנותר הוחרם על ידי המדינה[12]. עזיבת הפורטוגלים תרמה להתמוטטות הכלכלה.

במוזמביק הוקם משטר מרקסיסטי תחת השפעה סובייטית. מוזמביק שימשה באותה תקופה ארץ מקלט לארגונים שנאבקו לעצמאות ברודזיה, דרום אפריקה ונמיביה, בעוד הממשלות הלבנות של מדינות אלה מימנו וסייעו לארגונים מורדים בתוך מוזמביק (העיקרית שבהם הייתה מחתרת ההתנגדות הלאומית במוזמביק). כתוצאה מכך מוזמביק הפכה למדינה שסועה במלחמות פנימיות הסובלת מחוסר יציבות שלטוני וכלכלי.

העשור הראשון לעצמאות המדינה לווה במלחמת אזרחים עקובה מדם, בה, על פי ההערכות איבדו את חייהם כמיליון תושבים, ו-1.7 מיליון תושבים איבדו את בתיהם והפכו לפליטים במדינות שכנות. ב-1983 נטשה מפלגת השלטון "חזית השחרור של מוזמביק", בראשות המנהיג סמורה מאשל (שנהרג לאחר שלוש שנים בהתרסקות מטוס מסתורית) את דרכה המרקסיסטית. יורשו של מאשל, ז'ואקין שיסאנו החל בשיחות שלום עם המורדים, וב-1990 הגיעו להסכמה על חוקה חדשה, דמוקרטית-ליברלית. ב-1992 הושג הסכם שלום בתיווך האו"ם בין ממשלת מוזמביק למורדים מבית.

סיום המלחמה והנהגת הדמוקרטיה ב-1994 ובמיוחד יישובם המוצלח של פליטי המלחמה בשנות ה-90, תרמו רבות להצגת צמיחה מרשימה מצד המדינה. הצמיחה מאז נעה בין 5-10%, הישג מרשים לכל הדעות. לכך גם תרמה העובדה שבזכות הרפורמות, הדמוקרטיה ובניית האמון בקרב מדינות המערב מוזמביק היא מהמדינות שנהנו עד כה משמיטת חובות מן המערב, כאשר חוב מקורי של כ-6 מיליארד דולר נשמט כמעט לגמרי, בעיקר מצדה של ארצות הברית. משקיעים רבים עדיין רואים פוטנציאל לצמיחה רבה במדינה, רבות הודות לכך שבעוד החקלאות מהווה חלק גדול מכלכלת המדינה, רק כ-15% מאדמות המדינה עובדו עד היום. שנת הבצורת שפקדה את המדינה בשנת 2000 הביאה לעיכוב קל בצמיחה, אך הודות למדיניות כלכלית נכונה הכלכלה שבה למסלולה התקין לאחר שנה.

שיפור הגרעון המסחרי והצטרפות להסכם אזור סחר חופשי אפריקאי נותנים דחיפה רצינית לכלכלה במוזמביק והיא נחשבת כיום לשוק מתעורר, אולם הישגים אלו עדיין תלויים בהתפתחויות פוליטיות שלעיתים רבות באפריקה הן פתאומיות ובלתי צפויות.

מקור :

ויקיפדיה בעברית

מקור וקרדיט לצילומים

Mozambique, Tete province, Pacassa village

(photo credit: ILRI/Mann).

היום של הנשים במוזמביק מתחיל השכם בבוקר בחוף בניסיון ללכוד סרטנים

מוזמביק

לגדול בכפר דייגים במוזמביק , לסייע בהכנת הדגים הטעימים לארוחת הצהריים כך נעשים עצמאיים ולא מפונקים

מוזמביק המדינה מחולקת לצפון ודרום על ידי נהר הזמבזי. אזור החוף הוא מגוון כאשר חלקו מכוסה בביצות מסביב לערים הגדולות, וחלקו מהווה אזור חוף נעים ונוח עם תעשיית דיג משגשגת. האקלים במדינה מתחלק בין קיץ גשום וחם, לבין חורף יבש וקר.

ביה"ס טיפוסי בכפרי מוזמביק